מד חלקיקי אוויר

חומר חלקיקי (PM) הוא זיהום חלקיקים, הנוצר במספר רב של דרכים שניתן לסווג לתהליכים מכניים או כימיים. באופן מסורתי, מדעי הסביבה חילקו חלקיקים לשתי קבוצות עיקריות: PM10 ו-PM2.5.

PM10 הוא חלקיקים בקוטר שבין 2.5 ל-10 מיקרון (מיקרומטר) (קוטר שערת אדם הוא כ-60 מיקרון). PM2.5 הוא חלקיקים קטנים מ-2.5 מיקרון. ל-PM2.5 ול-PM10 יש הרכבי חומרים שונים והם יכולים להגיע ממקומות שונים. ככל שהחלקיק קטן יותר, כך הוא יכול להישאר תלוי באוויר זמן רב יותר לפני שיקוע. PM2.5 יכול להישאר באוויר משעות ועד שבועות ולנוע מרחקים ארוכים מאוד מכיוון שהוא קטן וקל יותר.

PM2.5 יכול לחדור לחלקים העמוקים ביותר (האלוואולריים) של הריאות כאשר מתרחש חילוף גזים בין האוויר לזרם הדם. אלו החלקיקים המסוכנים ביותר מכיוון שלחלק האלוואולרי של הריאות אין אמצעים יעילים להסרה, ואם החלקיקים מסיסים במים, הם יכולים לעבור לזרם הדם תוך דקות. אם הם אינם מסיסים במים, הם נשארים בחלק האלוואולרי של הריאות למשך זמן רב. כאשר החלקיקים הקטנים חודרים עמוק לריאות ונלכדים, הדבר עלול לגרום במקרים מסוימים למחלת ריאות, אמפיזמה ו/או סרטן ריאות.

ההשפעות העיקריות הקשורות לחשיפה לחלקיקים עשויות לכלול: תמותה מוקדמת, החמרה של מחלות נשימה וכלי דם (המושפעות מאשפוזים מוגברים וביקורים בחדרי מיון, היעדרויות מבתי ספר, אובדן ימי עבודה וימי פעילות מוגבלים), החמרה של אסתמה, תסמינים נשימתיים חריפים, ברונכיט כרונית, ירידה בתפקודי הריאות והגברת אוטם שריר הלב.

ישנם סוגים רבים של מזהמי חלקיקים בבתים ובמשרדים שלנו. אלה שמקורם מבחוץ כוללים מקורות תעשייתיים, אתרי בנייה, מקורות בעירה, אבקנים ועוד רבים אחרים. חלקיקים נוצרים גם מכל מיני פעילויות רגילות בתוך הבית, החל מבישול, הליכה על השטיח, חיות המחמד שלכם, ספה או מיטות, מזגנים וכו'. כל תנועה או רטט עלולים ליצור חלקיקים הנישאים באוויר!